דאגות

הדאגות שלנו הם כמו תשלום הריבית על חוב שיש לנו.

לא להיבהל, אין צורך בקורס מימון, אני אסביר 😊

נניח יש לי חוב של 1,000 שקלים ועל החוב הזה יש לי ריבית חודשית של 10 שקלים.

אני משלם רק את הריבית על החוב שלי, כלומר, כל חודש אני משלם 10 שקלים.

כיוון שאני משלם סכום קבוע כל חודש אני מרגיש שאני משלם את החוב אולם מכיוון שאני משלם את הריבית בלבד, החוב שלי לא קטן והוא נשאר 1,000 שקלים

עכשיו בוא נראה מה קורה בחיים, יש סיטואציה בחיים שלא נעימה לנו (החוב שלנו).

מכיוון שהיא לא נעימה לנו, היא גורמת לנו לדאגות, אנחנו קמים בבוקר עם המחשבות, הולכים לישון עם המחשבות והיא אפילו קופצת לנו לראש במהלך היום (הריבית של החוב).

הדאגות האלו נותנים לנו הרגשה מזויפת שאנחנו בשליטה, שאנחנו אקטיביים ומטפלים בסיטואציה ו"מאפשרת" לנו לא לעשות שום דבר כי לתחושתנו אנחנו כבר עושים ואפילו אנחנו משלמים מחיר כבד (הדאגות גורמים לנו להרגיש לא טוב).

אולם כמו שתשלום הריבית בלבד לא מקטין את החוב (ולפעמים החוב רק גדל) כך הדאגות שלנו לא באמת מקדמות אותנו לשום מקום (וגם פה, בדרך כלל אנחנו רק שוקעים לדכדוך גדול יותר).

האופן שבו אנחנו מנהלים ומתנהלים עם ה"חובות" שלנו בחיים תלוי בנו ובפרשנויות שלנו, על הסיטואציה אין לנו שליטה אבל אנחנו כן יכולים להחליט איך אנחנו מגיבים לסיטואציה - האם אנחנו נותנים לתודעה שלנו להתפרע ,לנהל אותנו ולהיות חזות הכל או שאנחנו מבינים שהסיטואציה היא פשוט מה שהיא ואנחנו נותנים לה את הטעם והריח בהתבסס על הפחדים וההגנות שלנו?

הדאגות מלוות אותנו כל החיים, הדאגות משתנות בהתאם לתקופת החיים אבל הן שם, מרחפות מעלינו – בתדירות משתנה, בעוצמה משתנה אבל הן שם כל הזמן . אם זאת הדאגה להצליח בלימודים בתור ילד, להשתייך חברתית בתור נער, למצוא זוגיות, להתבסס כלכלית, דאגה לילדים, דאגה לבריאות, להורים ועוד ועוד...

הנקודה שאני מעלה פה היא למה הדאגות האלו בעצם תורמות והאם בכלל הן תורמות למשהו?

ניקח דוגמה על מנת להבהיר את זה עוד קצת:

נניח שאני לא שבע רצון ממקום המגורים שלי, אני לא מרוצה מהאוכלוסייה, מהחינוך לילדים, מהמיקום הגיאוגרפי וכו'. חוסר שביעות הרצון יוביל קודם כל לכך שכל מה אראה ואחווה זה רק את מה שאני לא אוהב, כך שדעתי השלילית על המקום רק תעמיק.

את הסיטואציה הזאת אפשר לנתב למקומות שונים:

• חוסר שביעות הרצון שלי יכול להפוך למחשבות שליליות ולדאגות עמוקות. זה יכול להתבטא כמשהו כללי יותר כמו:"מה יהיה?", "הכל יהיה גרוע", "אני בחיים לא עבור מפה", "איזה כשלון אני" או ממש לדמיונות ספציפיים כמו: "איזה הורה גרוע אני, אני לא מאפשר לילדים שלי לקבל חינוך טוב", "המקום הזה רק יהיה יותר גרוע ובסוף יהיו בו רק עבריינים", "בגללי הילדים שלי לא יצליחו בחיים" ועוד ועוד כיד הדמיון

• אפשרות נוספת היא לחקור את הקולות שעולים לי: איזה קולות עולים לי בראש? מתי הם עולים לי לראש? האם אני מכיר את הקולות האלה גם במקומות אחרים בחיים שלי? האם הקולות האלו באמת עוזרים לי או שבעצם הם מעכבים אותי, גורמים לי להרגיש שאכפת לי ואוטוטו אני עושה את השינוי בזמן שבתכלס אני לא עושה כלום במציאות ("כמו תשלום ריבית")

רק להדגיש, אני לא אומר שצריך להישאר במקום ולשכנע את עצמך שהכל בסדר, רק אומר שאת המחשבות והדאגות שעולות לנו בראש אנחנו יכולים לתעל לעבודה פנימית במקום לאפשר להן להשתלט על התודעה שלנו ולתת לנו את האשליה שאנחנו בעשייה.

אז אולי בפעם הבאה שדאגה עולה לראש, תגידו לעצמכם שהיא לא באמת מקדמת אתכם ולא באמת מקטינה את החוב ואולי יש דרכים אחרות להתמודד עם סיטואציות. על ידי התבוננות במחשבות שלנו אנחנו יכולים לתעל את המחשבות שתוקעות אותנו ליצור שינוי חיובי בחיים שלנו וכך להפות את החוב שלנו להשקעה. השינוי תמיד מתחיל בתובנה וצעד אחד קטנטן.

אשמח להמשיך את השיח בתגובות פה או בפרטי

מצורף לינק לסרטון משעשע שקשור (דקה)

https://youtu.be/9YRjX3A_8cM