שינוי

כל חיי חשבתי שאין לי כשרון לכלום,

כל מה שהשגתי, השגתי בעבודה קשה ובהתמדה אינסופית.

אף פעם לא הרגשתי שאני כוכב, שאני לא צריך להתאמץ או שדברים באים לי בקלות

ובאמת הזעתי הרבה בשביל כל דבר קטן שרציתי (תשאלו את כל מי שמתרגל איתי יוגה איך אני נראה בסוף התרגול 😊)

אני לא יכול לחשוב על משהו אחד שהיה לי חשוב ולא התאמצתי בשבילו.

בתור ילד שיחקתי כדורסל, הייתי לא רע.... לקחנו אליפויות, שיחקתי בנבחרת הקדטים של ישראל (עד שהודחתי) אבל אף פעם לא חשבתי שאני כשרוני, הייתה שם עבודה קשה, התמדה, חוסן נפשי והרבה מוטיבציה – 12 שנים שיחקתי כמעט יומיום כל היום, הרבה מעבר לאימונים הרשמיים עם הקבוצה – הלכתי לחדר כושר, רצתי בעליות של אריאל, רכבתי על אופניים, עשיתי סטים של משקולות בבית (אפילו לתקופה הלכתי עם משקולות על הרגליים כל היום), התאמנתי במגרש עם חברים ולבד בכל מזג אוויר ובכל תנאי. והיה הרבה ויתור – וויתרתי על בילויים כי הייתי צריך לקום בבוקר לאימונים ופחות חברים ופחות בנות כי הייתה מטרה, הייתה מוטיבציה.

אחרי שטיילתי שנה במזרח חזרתי לבית הורי באריאל, הייתי בן 23 ורציתי לעבור לגור לבד ולהשכיר דירה במרכז. אז חיפשתי עבודה, התחלתי לעבוד במוקד בבזק בינלאומי ועברתי לדירה ברמת גן. במקביל התחלתי לעבוד באוניברסיטה הפתוחה ובמשך 4 שנים עבדתי משרה מלאה וסיימתי תואר במקביל. התקדמתי בעבודה והצלחתי לא רע בלימודים אבל גם עכשיו אף פעם לא חשבתי שאני כשרוני, הייתה שם עבודה קשה, התמדה, חוסן נפשי והרבה מוטיבציה. וגם פה היה הרבה ויתור – חברים טובים חיו באוסטרליה ורצו שאצטרף אליהם, בילויים עם חברים עד ארבע בבוקר ואז הם ממשיכים לישון אצלי בבית ואני הולך לעבודה, עבודה בשבת בבוקר במשמרות ואף פעם לא הרגשתי מסכן או קורבן כי הייתה מטרה, הייתה מוטיבציה.

יש עוד דוגמאות רבות אבל לא אלאה אתכם גם כי אני מאמין שהמסר הועבר וגם בסוף עוד תחשבו שלא נהנתי בחיים 😊

יש כל מיני החלטות שאנחנו לוקחים בחיים,

אם זה להתחיל משהו כמו ספורט, תזונה בריאה, מדיטציה, להבריא את הקשר עם ההורים, עם הילדים, עם חברים.

ואם זה להפסיק או להפחית משהו קיים כמו להפסיק לעשן, להפסיק לשתות אלכוהול, להפסיק לאכול מזון מסוים, להפסיק לכעוס או להפסיק להרגיש רע (כן, גם על זה אפשר לעבוד, מניסיון).

אבל לא משנה מה נבחר לעשות, זה יהיה כרוך בעבודה קשה, התמדה, חוסן נפשי והרבה מוטיבציה (גם אם יש לכם מלא כישרון).

צריך להתחיל בשאלה למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, מה המוטיבציה שלנו, מאיזה מקום אנחנו מגיעים לשינוי הזה. האם אנחנו מגיעים להחלטה לשנות מהבנה עמוקה והפנמה שהמצב הנוכחי לא מטיב איתנו ואנחנו ממש רוצים לשנות אותו (10 מתוך 10) או שאנחנו רוצים לבצע את השינוי כי אנחנו מאוהבים בתדמית של מה שאנחנו מדמיינים שנהיה (אם זה שריריים וחטובים ואם זה בריאים ורגועים).

כל שינוי וכל תהליך (לפחות שאני מכיר) כרוך במאמץ רב, בהתחלה אמנם יש אופוריה אבל מהר מאוד מגיעים הקשיים ואז מתחילים הסיפורים, אלה שאנחנו מספרים לעצמנו, והם מגיעים בצורה מאוד יצירתית ומשכנעת. הם יגיעו תחת הסברים מאוד מנומקים שיסבירו לנו למה עכשיו זה לא הזמן, כמה מפחיד לבצע את השינוי ושעדיף לנו לחכות לזמן אחר (מי לא מכיר את משפטי ה "אם-אז": אם הייתי ככה אז הייתי יכול אחרת) וככל שהשינוי יהיה יותר עמוק ויותר יסודי כך השדים שלנו יהיו גדולים יותר ומפחידים יותר.

אז אם בבדיקה שביצענו הגענו למסקנה שאנחנו יותר מאוהבים בתדמית של מה שנהיה ולא מצאנו את הסיבה האמיתית לבצע שינוי, אז אין לנו מה להתחיל בכלל את התהליך כי אנחנו נפסיק אותו מהר מאוד, אם לא בקושי הראשון אז בקושי השני או השלישי כי אם כל הכבוד לתדמית, כמה אנחנו מוכנים להזיע בשבילה...

אבל אם השינוי בוער בנו, נתחיל בלהבין מה המוטיבציה שלנו, למה אנחנו רוצים לעשות את זה? זה אף פעם לא יכול להיות בגלל משהו חיצוני, זה לא מספיק חזק (התדמית לדוגמה היא חיצונית – מה יחשבו עלינו). אם המוטיבציה הפנימית שלנו בהירה לנו ואנחנו מוכנים להזיע, אפשר בצעדים קטנים, צעד אחר צעד להכין את הקרקע לשינוי ולפתח את החוסן הנפשי כך שנמשיך להתמיד גם בקשיים שיגיעו (והם יגיעו).

החוסן הנפשי הוא לדעתי האבן החסרה להתמדה, שהיא המפתח להצלחה. אם נתמיד, בסוף נגיע לאן שאנחנו אמורים להגיע (ולאו דווקא לאן שתכננו להגיע כי היעד משתנה ביחד איתנו). שאנחנו חווים כישלון או קושי בדרך אנחנו יכולים לראות את זה כעוד במפר בדרך (שאולי מאט אותנו מלנסוע מהר מידי) או שזה עלול לגרום לנו להרגיש שאנחנו לא מסוגלים, שזה קשה לנו מידי, שזה לא בשבילנו ולהפסיק להאמין בעצמנו. לזה אני קורא חוסן נפשי, ככל שנצליח להכיל כישלונות וקשיים מבלי שהם ירסקו אותנו ואת הביטחון העצמי שלנו כך נוכל להמשיך בדרך ואפילו להנות ממנה (כן, גם מהקשיים).

אז כישרון יכל לעזור אבל הוא לא הכרחי, עם הבנת המוטיבציה, הרבה עבודה קשה, התמדה וחוסן נפשי השמיים הם הגבול.

אשמח להמשיך את השיח בתגובות פה או בפרטי

ומי שמעוניינים, אני פה לעזור וללוות כל אחד ואחת בדרכם המיוחדת